Archive for the ‘לא מוגדר’ Category

הממממ

April 11, 2006

stephanie2.gif

Advertisements

April 10, 2006

תמונות של חיילות

http://attustest.blogspot.com/2006/03/israeli-army-girls.html

בלוג של תיכוניסט טמבל

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=128575&year=2006&month=3

בן, אני חושב שאם נשנה את השם של הבלוג יש סיכוי שהוא יפרח

אפשר לקרוא לזה אולי “הבלוג של איריץ רונן ומושיק

בלוגים 2

March 22, 2006

לאור התגובות הנלהבות לרשימה הקודמת שלי, אני ממשיך.

http://www.notes.co.il/burstein/

זה בלוג של דרור בורשטיין, המורה האהוב של בום, ויש באתר עוד כל מיני אנשים שחושבים שהם חכמים מספיק כדי לכתוב דברים מעניינים.

וחוץ מזה, מצאתי דבר נחמד –

http://futureme.org/

אתה יכול לשלוח לעצמך העתידי אימייל.

בלוגים

March 15, 2006

אחת הדרכים שבהן אני מבזבז את זמני בתקופה האחרונה היא לקרוא בלוגים של כל מיני אנשים פרטיים באינטרנט, יומנים כאילו.   החלטתי לשים פה מדי פעם לינק כזה.  זהו בלוג אינטימי של חיילת מגניבה מעיירת פיתוח בדרום, שמדי פעם מתבלת את הקריאה באיזה זיון. אני קורא אותו כבר די בקביעות.

  http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=1687&year=2006&month=2

בחרתי במיוחד קטע שמתחיל טוב

 

יומן-מסע 2

March 10, 2006

כשיבוא היום שבו אצטרך למלא את אחת החובות החשובות שלי בתור אב, עוד הרבה שנים, ואצטרך להסביר לילד שלי מה זו פרה, אני מוכרח להיזכר ברגע הזה, היחיד במינו, כשחלון הרכבת שלי חולף על פני שדות המרעה של צ’כיה. בחיים לא ראיתי פרות שנראות כל כך כמו פרות! דרך החלון אני רואה אותן לועסות דשא, כמו בפרסומת לפרות, זבובים נחים על עיניהן המשועממות, ולזנבן אין כוח להתרומם. כשאצטרך להדגיש לילד שלי לאט כל הברה – תביט בן, ותזכור טוב-טוב: ז-א-ת פ-ר-ה! – זו התמונה שצריכה לעמוד לי מול העיניים.

  אבל עד אז עוד יעברו הרבה שנים, ובינתיים הרכבת שלי מתקדמת מהר מאד, בקרוב אהיה בפראג.

חלום בהקיץ שהיה לי

March 1, 2006

אני הולך לי סתם ברחוב, כשפתאום מצטברת באמצע הכביש קבוצה של סקרנים סביב איזה איש אחד. הם הולכים וסוגרים עליו. זה רגע קצת מביך, האיש צועק: “זה לא אני! זה לא אני!”, ומעביר מבט מסקרן לסקרן. הוא מקבל מבטים מאשימים מכל הכיוונים כאילו נתפס גונב משהו, משהו יקר, או כאילו שסתם מעלילים עליו. אני שוחה בתוך הזיעה של האנשים, הם מגעילים אותי, אני גוחן מעל לצפיפות כדי לראות אותו כמו שצריך. האיש נתלה בדש הבגד של זה שעומד לצידו, באופן מעט חשוד, כביכול בטעות, אבל בעצם מתוך יאוש, כמו תינוק שנתלה בשד של אמא שלו. עם תחנונים כנועים ורכים שמתרוצצים לו בעיניים. אני מחליט להתקרב אליו, כי לפעמים צריך להתקרב כדי להבין מה בן אדם באמת אומר. בקיצור, כשאני גוחן עליו ממרחק של סנטימטרים, אני שומע מה הוא באמת לוחש:  “זה אני… זה אני.”
בתוך כל זה, זאת אומרת, במהלך האירוע שכרגע תיארתי, הרחוב מתמלא צפירות, כי הנהגים מאד מעוצבנים עלי ועל כל הסקרנים, וההתעצבנות שלהם מלבה את עצמה. הצפירות שלהם קופצות ממכונית למכונית, ומקשות עלינו לשמוע את הגנב שלנו. אבל אנחנו מקיפים אותו, סוגרים עליו, אף אחד לא ייקח אותו מאיתנו, לא עכשיו. אני כל כך שונא צפירות, צפירות חצופות, שונא אותן בדם. לאנשים אין סבלנות לצעירים, זה מכוער, אבל לא מפתיע, מכל מקום כבר נתקלתי בתופעות גרועות יותר, ובכל זאת זה מאכזב. במכונית שצופרת מולי יושב הנהג הכי כועס, וכשאני מביט בו עולה אצלי מחשבה, מוזר, הוא דווקא דומה לי בתווי הפנים. מקומט בצורה מאד מסוימת, הוא נראה כמוני רק יותר מבוגר, יותר בשֵל, אחד עם נסיון חיים. ואז, בכוונה, אני לא מתפנה משם, ובאיטיות מרים מבט אל בניין גבוה, שם אפשר לראות את העיניים של השמש, מציצות אלי מעל הקומה העליונה.

איחולים לבביים

February 23, 2006

לבאי הבלוג שלום

ברצוני לשלוח מעל גלי האתר ברכות חמות לחבר המועדון זמל דן שדפק אלפייה בסחה

 מי ייתן ותהא זו אלפייה ראשונה מבין אלפיות רבות שבני החבורה ישאבו מן העולם על שום כשרונם אדיקותם וחריצותם,

 כמו גם מידת הערכיות הנדירה שלנו, הגובלת בזנות, אהבה ושלום. 

אני שולח בזאת קריאה נרגשת לדן זמל (הוא זמל דן) לפרסם את הסיפור כאן, ובהקדם.

DSC00473.JPGDSC00477.JPGDSC00482.JPGDSC00483.JPG

February 22, 2006

תודה לכל מי שאחל לי מזל טוב ליום הולדתי שחל בתאריך הולדתי. חבל שחלק מהחבורה מלאת הסתירות אך ההכרחית השתמש במדיות אחרות, נקלות, כמו תקשורת סלולרית רחמנא ליצלן, וכדומה

ולדן, שמחתי להיזכר עמך באותן שנים רחוקות, ועם זאת רציתי לדייק ולומר שבמשך חלק גדול מכיתה ח’ היינו שרויים ברוגז רב והאשמה כולה נעוצה בנעמה קינן, ובעובדה שבגיל כה צעיר כבר הכית את הקוף שלך, מה שמבחינתי היה מעניין ובר שיתוף כאחד. עמך הסליחה.

February 17, 2006

לא הצלחתי

פוקקה

February 14, 2006
yoav: 16:34:32
למה אתה מנייק
ohochner: 16:34:53
כי אין לי כוח לבלוג, זה סתם שטות בעיניי
yoav: 16:34:57
מה רע בזה?
ohochner: 16:35:16
זה דבילי ונוסטלגי, מרגיש מלאכותי
yoav: 16:35:49
מה נוסטלגי בזה לעזאזל, חוץ מהשורה הראשונה בפוסט הראשון שלי?
yoav: 16:36:02
או שאתה מטיל ספק בקיומה של החבורה כיום
yoav: 16:36:25
טוב, בסדר, אני לא אכריח אותך
yoav: 16:36:33
מקובל עלי
ohochner: 16:36:48
יופי
yoav: 16:37:02
מנייק
yoav: 16:37:07
סתם
ohochner: 16:37:27
בלוג-שמוג
yoav: 16:37:43
פשוט סמכתי עליך שתהיה ספק התוכן המצחיק
ohochner: 16:38:20
זה קצת גדול עלי

 

ככה משאירים אותנו עם הזין ביד

חבורה מפגרת