יומן-מסע 2

by

כשיבוא היום שבו אצטרך למלא את אחת החובות החשובות שלי בתור אב, עוד הרבה שנים, ואצטרך להסביר לילד שלי מה זו פרה, אני מוכרח להיזכר ברגע הזה, היחיד במינו, כשחלון הרכבת שלי חולף על פני שדות המרעה של צ’כיה. בחיים לא ראיתי פרות שנראות כל כך כמו פרות! דרך החלון אני רואה אותן לועסות דשא, כמו בפרסומת לפרות, זבובים נחים על עיניהן המשועממות, ולזנבן אין כוח להתרומם. כשאצטרך להדגיש לילד שלי לאט כל הברה – תביט בן, ותזכור טוב-טוב: ז-א-ת פ-ר-ה! – זו התמונה שצריכה לעמוד לי מול העיניים.

  אבל עד אז עוד יעברו הרבה שנים, ובינתיים הרכבת שלי מתקדמת מהר מאד, בקרוב אהיה בפראג.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: