אמו של חסר גפיים / הרמוני קורין

by

למן הרגע הראשון שנכנס לחיי נמשכתי אליו מאד.  מייד הייתי לאמא בשבילו, ואני יודעת שגם הוא קיבל אותי כאֵם.  כמעט לא נדרש לזה זמן, הקשר היה שם בשבילנו כבר מהשניות הראשונות.  וכשהיה קטן, קטן מאד, הייתי לוקחת אותו איתי בתוך התרמיל.  ראיתי תוכנית טלויזיה אחת, בחדשות, על עובד בגן-חיות שאימץ קנגורו, קנגורו שאמא שלו נטשה אותו.  והעובד מגן-החיות החזיק את הקנגורו שלו בתוך תרמיל-גב כחול. אז זה מייד הזכיר לי את איגור ואותי, כי אמא של איגור עזבה אותו בדיוק באותו האופן.  אז הכנתי לי תרמיל קטן ושיפרתי את הפְּנים שלו עם חומר רך כזה כמו צמר, כדי שלאיגור יהיה שם חם ונעים.  וכשהיינו הולכים לקניות יחד, כל האמהות האחרות בחנות היו אומרות לי כמה שהוא חמוד, אבל בגלל שהיה בתוך התרמיל כל מה שראו ממנו היה רק פרצוף קטן ומחייך, שמציץ החוצה.  הוא נראה בטוח בעצמו בפנים, ומרוב שהיה דחוס שם כל כך יפה הן לא יכלו לדעת שאין לו זרועות.  כשעוד לא ידעו איך איגור באמת, כלומר איך הוא באמת נראה, האמהות היו נחמדות אליו.  אבל כולנו ידענו שכשיגדל לא יוכל עוד להשאר על הגב שלי, שבסופו של דבר יאלץ לגדול. וזה היה משהו שקשה מאד להשלים איתו.  לפעמים אני חושבת שזה בכלל היה יותר מסובך עבורי מאשר עבורו.  אגב, תמיד יכולתי להסיק בן כמה איגור, לפי השינוי בהבעות הפנים של האמהות האחרות, אלה שעוד לא ממש הכירו את איגור, או אלה שהיו עֵדוֹת לו בפעם הראשונה ללא הסבר.        
baby.jpg 

Advertisements

2 Responses to “אמו של חסר גפיים / הרמוני קורין”

  1. wuwa Says:

    :מזכיר לי את הסרט של כריס קנינגהם
    http://www.rubberjohnny.tv/

  2. גרוס Says:

    יש המשך?
    אולי תשים משהו בהמשכים, זה יכול להיות מגניב

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: